Chazon

אולי זו המשימה האמיתית של זמננו: לבנות מערכת שבה חירות הפרט וטובת הכלל אינן עומדות עוד זו מול זו. לא אוטופיה רחוקה, יותר מלאכת יד שנושאת בנשימה אחת צמיחה אישית ואחריות משותפת.

הוויכוח הישן מתנהל סביב או־או. החזון מתחיל במשפט אחר: הצלחה אישית משרתת את הקהילה. במקום שבו אנשים וחברות משתפים פעולה במקום לדחוק זה את זה, נגמר משחק סכום־האפס. זהו לבה של מערכת שאינה מפלגת אלא נושאת.

הקפיטליזם והקומוניזם נושאים עמם רעיונות יקרי ערך, אבל הכיוונים החד־צדדיים שלהם (תחרות מול שוויון) מובילים לחוסר איזון. מערכת חדשה עשויה לשלב את החוזקות של שניהם, כדי לאפשר צדק חברתי, צמיחה בת קיימא ורווחה אישית.

1928, מעבדה לא מסודרת, פטריית עובש על צלחת נשכחת. Alexander Fleming יכול היה לזרוק אותה. הוא הביט מקרוב, ומסביב לפטרייה היה מות החיידקים טבעת נקייה וצלולה. כך מתחילה כמעט כל הצלה: במישהו שאינו זורק את מה שנראה חסר חשיבות.

אבל התגלית לבדה לא הצילה איש. רק כשהבריטים והאמריקאים איחדו את הידע שלהם, הפכה הטבעת שעל הצלחת לתרופה עבור מיליונים. אילו אחד מהם היה שומר אותה לעצמו, היא הייתה נשארת הערת שוליים. קדמה נוצרת כשהידע משותף, לא כשהוא נמכר: כשהיזמות משרתת את טובת הכלל, כשלכל אחת ואחד יש ביטחון בסיסי ובכל זאת נשאר מרחב למעשה הפרטי. ביטחון בלי קיפאון. חירות בלי דחיקה.

צעד אחר צעד, בהכוונת ערכים ברורים; לא כמהפכה, אלא כהתאמה מכוונת שעשויה להיטיב עם כולם בטווח הארוך.

1. I

   מודעות וחינוך

   לחזק את המודעות ליתרונות של מערכת מאוזנת. תוכניות חינוך בבתי ספר ובאוניברסיטאות שבוחנות נושאים כלכליים וחברתיים במבט כולל ומטפחות חשיבה מאוזנת והרמונית.

2. II

   רפורמות חברתיות

   לערוך רפורמה במערכת הרווחה כך שכל האזרחים יקבלו סל בסיסי. להפוך את שוק העבודה לדמוקרטי. הכנסה בסיסית אוניברסלית כרשת ביטחון, מלווה בקואופרטיבים של עובדים עם זכות אמיתית להשפיע.

3. III

   מיזמים קהילתיים ונתונים פתוחים

   יוזמות מחקר עם זיקה קהילתית וחברות קואופרטיביות מקבלות הקלות מס. מיזמים גלובליים ברפואה ובטכנולוגיה, כמו פרויקט הגנום האנושי או פיתוח החיסונים ל־COVID-19, משמשים מופת.

4. IV

   תקציב משאבים גלובלי

   מכסה מוגדרת בבירור של CO₂, מים וניצול קרקע לכל חברה. מי שעובד בחיסכון במשאבים מקבל תמריצים. מי שמנצל יתר על המידה משלם היטלי איזון. מערכות דיגיטליות הופכות את הצריכה לשקופה. האזרחים יכולים לראות עד כמה חברה פועלת באופן בר קיימא.

5. V

   מדד טובת הכלל

   לצד התמ״ג, מדד טובת הכלל מודד את התרומה למודעות סביבתית, לצדק חברתי, לתנאי עבודה ולהתנהגות אתית. חברות עם ציון גבוה במדד טובת הכלל מקבלות תמיכה רבה יותר.

חזון שאיש אינו יכול לחלוק עליו מעולם לא שכנע איש. הוא נשמע טוב ונשאר בלי תוצאה, משום שאין בו דבר שהוא עלול להיכשל בו. לכן עומד כאן מה שאפשר לבדוק: שני מנופים עם ערכי סף ועם סמכויות, ולצדם טקסט משפטי כלשונו. הנתיב שלפניו נוקב בכיוון. הפרק הזה נוקב בברגים.

המשימה הקשה ביותר אינה לשכנע את המשוכנעים, אלא להגיע אל אלה שחיים היטב בישן. לא במאבק, אלא במפגש. אין צורך להתחיל מאפס: שלום, ביטחון ויציבות רוצים כמעט כולם, גם אלה שמרוויחים היום.

אז הראה שזה אפשרי. Linux ו־Wikipedia, נישאים בידיים רבות. Mondragon, שבה העובדים הם הבעלים. אזרחים שמייצרים את החשמל שלהם בעצמם. שינוי בצעדים קטנים ונשואים, בהתחלה מרצון, כדי שאיש לא ירגיש שדורסים אותו. זה מצליח רק כשכל קול נוכח ונשמע. מערכת שמחברת את החוזקות של שני הקטבים פותחת בסופו של דבר לא רק חוקים, אלא לבבות.

מי שקרא עד כאן התנגד בדרך. זה לא רעש רקע, זו הבדיקה שהטקסט הזה זקוק לה. לכן ההתנגדויות עומדות כאן כפי שהן נשמעות באמת, ולא בגרסה המאולפת שקל יותר להשיב לה.

1. 1 / 6

   הכול הולך בסדר. למה לשנות?

   המשפט נכון, ובדיוק בזה הקושי. לרבים באמת הולך טוב, ואף אחד לא צריך להתנצל על כך. אלא שהוא נאמר מבפנים, מתוך חיים שבהם החשבון מסתדר. כמה רחובות משם אותו חשבון לא מסתדר, והאדמה מגישה את שלה מאוחר יותר. לא מדובר בלהפיל את מה שעובד. מדובר בזה: מערכת שנושאת רק חלק, לא תישא לאורך זמן גם את החלק הזה.

2. 2 / 6

   אם כולם מקבלים את אותו הדבר, לא נשארת מוטיבציה.

   כאן יש בלבול: ביטחון בסיסי הוא רצפה, לא תקרה. אף אחד לא מציע שכולם יקבלו את אותו הדבר. מוצע שאיש לא ייפול מתחתיה. מה שצומח מעליה יכול להמשיך לצמוח, ומאמץ יכול להמשיך להשתלם. מי שעבד פעם מתוך פחד אמיתי שלא יסתדר מכיר גם את ההמשך: פחד הוא מנוע גרוע. הוא מצמצם במקום להמציא.

3. 3 / 6

   אבל תחרות מביאה קדמה!

   כן. זו לא טענת נגד, זו חצי טענה. תחרות דוחפת, אף אחד לא חולק. אלא שהקפיצות הגדולות באו באופן בולט דווקא מהצד הנגדי: את הגנום האנושי פענחו חוקרים מכמה יבשות יחד. התוכנה שעליה רץ חלק גדול מהאינטרנט מעולם לא נמכרה. והפניצילין הפך לתרופה רק כששתי מדינות איחדו את מה שידעו. השאלה אינה אם מתחרים. השאלה היא על מה.

4. 4 / 6

   זה יכביד על הכלכלה לחינם ויעלה את המסים.

   העלויות כבר כאן, הן פשוט רשומות בחשבונית אחרת. אנשים שחוקים, אדמה מרוששת, ונזקים שמישהו משלם עליהם אחר כך, לרוב הציבור ולרוב ביוקר. מדד טובת הכלל אינו דורש רשות חדשה, הוא רק מראה מה שקורה ממילא. ותמריצים זולים מתיקונים: מעולם לא היה זול יותר לתקן נזק מאשר למנוע אותו.

5. 5 / 6

   שינוי מסוכן ועלול להחליש את מעמדנו.

   נכון. גם לא לעשות דבר מסוכן, זה פשוט בולט פחות. המצב הקיים אינו נמל מבטחים אלא סיכון עם מועד פירעון מאוחר, והחשבון מגיע לאנשים שעדיין אינם רשאים להחליט. לכן למעלה עומדים חמישה צעדים ולא פניית פרסה: קטנים מספיק כדי לחזור מהם, גדולים מספיק כדי שהשפעתם תיראה.

6. 6 / 6

   זו סתם הזיה אידיאליסטית. במציאות זה לא עובד.

   זה כבר עובד, רק בשקט. מונדרגון שבחבל הבסקים שייכת יותר משישים שנה לאנשים שעובדים בה, ומפרנסת עשרות אלפים. ויקיפדיה שרדה ענף שלם בלי שמכרה אי פעם דבר. אזרחים שמייצרים חשמל בעצמם כבר אינם ניסוי. זה לא חזון, זה מצב תפעולי, רק פחות מוכר. הזיה תהיה ההנחה שהקיים יישאר מעצמו כפי שהוא.